פרשת כי תצא כוללת בתוכה מספר עצום של מצוות – יותר מכל פרשה אחרת בתנ"ך. יש שספרו בה לא פחות משבעים וארבע מצוות. בין יתר הדברים עוסקת הפרשה בדיני שבויות מלחמה, השבת אבידה, שילוח הקן, אונס המתרחש בשדה ואף בדיני התקנת מעקה לגג. אך אני מעוניין להתמקד במצווה אחת – מצוות בן סורר ומורה. ללא כל ספק זוהי אחת המצוות המרתקות ביותר בתורה כולה.
בספר דברים כא' נאמר לנו:
"כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, איננו שמע בקול אביו ובקול אמו, ויסרו אותו ולא ישמע אליהם. ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו. ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקולנו זולל וסבא. ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו " (דברים כא', יח'-כא')
לכאורה זו מצווה בעייתית למדי ולכן אין כל פלא כי חז"ל עשו ככל שביכולתם על מנת להפוך את הסיטואציה של בן המוצא להורג ע"י הוריו לבלתי אפשרית לחלוטין. במשנה במסכת סנהדרין מוקדש רוב פרק ח' לסוגיה זו. שם נקבע כי על בן סורר ומורה להיות בגיל מוגדר, לאכול ולשתות דברים ספציפים ונדירים ובכמות קבועה וכן נקבעו מספר מגבלות לגבי ההורים שכל חריגה מהם אולי עדיין תאפשר את הענשת הילד אך לא את הוצאתו להורג. הגמרא ממשיכה בקו זה ואף אומרת כי בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות אך מסיימת באמרתו של ר' יונתן "אני ראיתיו וישבתי על קברו" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, עא').
נשאלת השאלה – מה טעם היה לקדוש ברוך הוא לכלול בחמשת חומשי תורה מצווה חמורה מעין זאת בה מוצא אדם להורג בשל התנהגות שלוחת רסן ולא בשל פשע נוראי שביצע? רבי יוסי הגלילי מנסה לתת תשובה גם לשאלה זו:
"הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שסוף מגמר נכסי אביו ומבקש למודו ואינו מוצא ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב שמיתתן של רשעים הנאה להם והנאה לעולם, ולצדיקים רע להם ורע לעולם" ( תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין עב').
הרושם שאני מקבל מכל הפרשה הזו של בן סורר ומורה היא כי הכוונה הייתה לתת כלי חינוכי בידי ההורים בבואם להתמודד עם בעיות משמעת של ילד בתחילת גיל ההתבגרות ונדמה לי כי כך חשבו גם הורים רבים בירושלים לאורך השנים. העדות הטובה ביותר לכך נמצאת בלב נחל הקידרון – במקום אשר קיבל במשך השנים את השם 'יד אבשלום'.
אבשלום בנו הסורר והמורה של דוד המלך, כך אנו למדים מהמקרא, בנה לעצמו אחוזת קבר עוד בחייו: "ואבשלום לקח ויצב לו בחייו את מצבת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי. ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלום עד היום הזה " (שמואל ב', יח', יח'). מן הכתוב לא ברור האם בסופו של דבר הוא נקבר באחוזה זו. אבשלום, כידוע, הומת על ידי יואב בן צוריה לאחר שנתפס שער ראשו באלה. אנשיו של יואב לקחו את אבשלום "וישליכו אותו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד" (שם, פסוק יז'). ככל הנראה התרחשו אירועים אלו בעבר הירדן המזרחי, אך בירושלים, כמו בירושלים, כוחה של המסורת חזק יותר מכל עובדה היסטורית ועל-פי המסורת קבור אבשלום בלב נחל הקדרון.
במקום זה, למרגלות הר הזיתים, קברו יהודים את מתיהם החל מתקופת הבית הראשון, למעשה יש הסבורים כי מדובר בבית הקברות העתיק ביותר בעולם, אשר עדיין משמש כבית קברות פעיל בימנו. אין כל פלא כי מורדות הר הזיתים, ובייחוד האזור הקרוב ביותר למקום המקדש, היו אתר קבורה מבוקש ביותר לאורך השנים. בתקופת הבית השני נבנו במקום מספר אחוזות קבר מונומנטאליות שהשתמרו עד ימנו. אחת מהן היא המכונה 'יד אבשלום'. מדובר במבנה מפואר ביותר המתוארך למאה הראשונה לספירה, כאלף שנים לאחר ימיו של אבשלום. סגנון הבנייה כאן הוא מעניין ביותר וכולל ייצוג של הסגנון היוני, הדורי והמצרי, אך אין זה סגנון ייחודי לקבר זה, כמוהו התגלו במקומות אחרים כולל בשכונת רחביה בקבר יאסון.
זאב וילנאי, מגדולי חוקריה של ירושלים, מתאר כי "מנהג היה בקרב תושבי ירושלים להביא אל יד אבשלום את בניהם הקונדסים שאינם שומעים בקול אבא ואמא והיו מלקים אותם באומרם אל בניהם: הנה ראה מה היה בסופו של בן סורר, הכל מחרפים ומגדפים אותו וזורקים אבנים על מצבתו המקוללת…" (זאב וילנאי, ירושלים בירת ישראל, העיר העתיקה וסביבתה, ב' עמ' 243). מנהג זה היה מוכר וידוע ונכלל בתאורי נוסעים רבים החל מהמאה ה-16. במהלך המאה ה-19 עוד ניתן היה להבחין בברור בגל האבנים הענק שנוצר למרגלות מצבת יד אבשלום – אבנים אשר נזרקו במשך מאות שנים ע"י הורים אשר הבינו את מצוות בן סורר ומורה מפרשת כי תצא ככלי חינוכי אשר ניתן בידיהם על מנת לחנך את בניהם בצורה טובה יותר. הורים אשר קישרו בין פרשת השבוע ורחובות ירושלים.

נשלח ב כללי

איפה הייתי השבוע?

  • 28.3.2017
Spring in Jerusalem.
אביב בירושלים.
  • 27.3.2017
The Tower of David and the old city walls. Jerusalem.
מגדל דוד וחומות העיר העתיקה. ירושלים.
  • 26.3.2017
Baba, the mytological shop keeper from Kiryat Yovel. Jerusalem.
באבא, מוכר המכולת המיתולוגי מקריית יובל. ירושלים.
  • 25.3.2017
The Greek orthodox Lent prosestion at the Church of the holy sepulchre. Jerusalem.
תהלוכת הלנט של היוונים אורתודוכסים בכנסיית הקבר. ירושלים.
  • 24.3.2017
The Poppies are blooming. Jerusalem.
הפרגים פורחים. ירושלים.
  • 23 3.2017
Nachlaot neighborhood. Jerusalem.
נחלאות.  ירושלים.
  • 22.3.2014
A demonstration of the workers of the Ashdod port. Jerusalem.
הפגנת פועלי נמל אשדוד. ירושלים.

עקבו אחרי!