פרשת השבוע – פרשת תרומה

מנורת מכון המקדש אל מול הכותל המערבי - סיורים בירושלים עם ישי שביט

פרשות יתרו ומשפטים הקודמות לפרשת תרומה הן פרשות הרות גורל ודרמתיות. משה בהר סיני, עשרת הדברות, חטא העגל, ענן, אש וקול האלוהים. לאחר דרמה זו הגיע העת ליום הקטנות. משה מקבל מאלוהים ציווי כללי לאסוף תרומות שונות מהעם ולבנות בעזרתן משכן: אוהל עשוי עורות תחשים שיבנה על-ידי אדם ולא ירד מהשמים בתרועות וברקים. ציווי זה מלווה בתיאור טכני מפורט ביותר של המשכן וכליו – פירוט ממנו אסר האלוהים לסטות – "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו, וכן תעשו" (שמות, כה, ט'). לעיתים כאשר אני קורא בפרשה זו נדמה לי כי מדובר במעשה בנאלי כמו למשל מתן מפרט טכני שניתן לאומן או פועל על מנת שייצר אלמנט מסוים ללא כל מקום לאלתור או הבעת רגש – כפי שכבר אמרתי – יום קטנות.
בנוסף למשכן, מצווה ה' להכין את כלי המקדש, את הארון, את הכפורת, את השולחן ואת המנורה. מעניינת העובדה כי מבין כל כלי המקדש הפכה אך ורק המנורה לסמל יהודי מובהק. סמל זה הלך וצבר תאוצה במהלך התקופה הביזאנטית עד שהפך לסמל היהודי המובהק והנפוץ ביותר, רק במאה ה-19 החל הסמל המוכר כמגן-דוד לדחוק את רגליה של המנורה.
לכאורה, פרשת תרומה מביאה לנו תיאור מדויק ביותר של המנורה שעמדה באוהל מועד ולאחר מכן בקודש הקודשים בשילה ובבית המקדש בירושלים: "וששה קנים יוצאים מצדיה, שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני. שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח ושלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח, כן לששת הקנים היוצאים מן המנורה" (שמות כה', לב'-לג'). תיאור זה ממשיך ומפרט את מראה הקנים בפרט והמנורה בכלל, אך למרות התיאור המדויק לכאורה נשארו שאלות רבות לגבי מראה המנורה פתוחות – מה היה מראה הבסיס עליו ישבה המנורה? כיצד נראו הכפתור והפרח? והאם קני המנורה היו ישרים או מעוגלים? אם הייתה המנורה רק עוד כלי אחד מכלי המקדש הרבים הרי דיון זה היה נותר בדלת האמות של חכמי ההלכה, אך מכיוון שמדובר בסמל היהודי המובהק ביותר, הפכה סוגיית מראה מנורת המקדש לנחלת הכלל. תלי תילים נכתבו בסוגייה זו והפוסקים הגדולים ביותר עסקו בה. הרמב"ם למשל היה סבור כי קני המנורה היו ישרים והוא אף שרטט ציור של מראה המנורה לפי הבנתו. לנו המתעניינים בסוגיה לא נותר אלא לצאת לסיור ברחובותיה של ירושלים ולבדוק כיצד תיארו בעבר את מראה המנורה.

תרשים של מנורת שבעת הקנים פרי עטו של הרמב"ם בפרשנותו למשנה - סיורים בירושלים

תרשים של מנורת שבעת הקנים פרי עטו של הרמב"ם בפרשנותו למשנה

האזכורים האומנותיים הקדומים ביותר של מנורת שבעת הקנים הנמצאים בידנו מתוארכים לשלהי תקופת הבית השני. פרופסור ישראל ל' לוין במאמרו 'תולדות המנורה ומשמעותה בעת העתיקה' מונה בסך הכל ארבעה אזכורים כאלו. בעיני האזכור המעניין ביותר התגלה בחפירות העיר העליונה של ירושלים ע"י נחמן אביגד לאחר מלחמת ששת הימים. תקופה זו של שלהי שנות השישים וראשית שנות השבעים הייתה תור הזהב של הארכיאולוגיה הישראלית. ארכיאולוגים כגון יגאל ידין היו לסלבריטאים לכל דבר ועניין וכותרות העיתונים עסקו לא פעם בתגליות המרעישות, שנחשפו באתרים שונים ומשונים. גולת הכותרת של החפירות הארכיאולוגיות של אותה העת היו החפירות רחבות ההיקף שנוהלו ע"י אביגד ברובע היהודי בירושלים. לצדם של ממצאים מרהיבים כמו 'החומה הרחבה' או הקרדו חשפו החופרים גם את בתי העיר העליונה של ירושלים. הסתבר כי באזור זה, כארבעה מטרים מתחת לבתי הרובע היהודי של ימינו, התגוררו בתקופת הבית השני (התקופה ההרודיאנית, שלהי המאה הראשונה לפני הספירה ליתר דיוק) אנשי המעמדות הגבוהים של ירושלים וביניהם כהנים רבים. הממצאים במקום היו מרהיבי עין – בתי מידות, מקוואות, פסיפסים מפוארים, כד זכוכית שנעשה בסדנתו של האמן הצידוני המפורסם אניון ועוד ועוד ועוד. את מרבית הממצאים ניתן לראות בביקור באתר הרובע ההרודיאני שנמצא בלב ברובע היהודי.

הרובע ההרודיאני - סיורים בירושלים עם ישי שביט

הרובע ההרודיאני בירושלים

עם כל הכבוד ליתר הממצאים (ויש כבוד…) אנו כאן מתעניינים בחריטה אומנותית על טיח שנתגלתה על קיר מאחד מבתי הרובע. התחריט שבתצוגה ברובע ההרודיאני הוא רק רפליקה של המקור אשר נמצא במוזיאון ישראל. תחריט זה הוא כאמור אחד האזכורים הקדומים ביותר של מנורת המקדש – תחריט אשר נעשה ככל הנראה על-ידי אדם אשר ראה את המנורה המקורית שעמדה בלב המקדש ההרודיאני בירושלים. גודל המנורה שבתחריט הוא כ-20 ס"מ, קניה מעוגלים בצורת האות האנגלית U ובסיס המנורה היה מעין משולש. תיאור המנורה כאן שונה מהתיאור בפרשת תרומה – מספר הכפתורים והפרחים שונה מהציווי האלוהי) ואף שונה מהתיאור הגרפי של המנורה בשער טיטוס, שנעשה גם הוא על-ידי אדם אשר ראה את המנורה המקורית. השוני העיקרי הוא בבסיס המנורה , בסיס אשר הוחלף ככל הנראה ע"י הרומאים לאחר שלקחו את המנורה כשלל לרומא לאחר שנת 70 לספירה וחורבן בית המקדש. מעניין לציין כי בשנת 1949 כאשר מדינת ישראל חפשה סמל אשר ייצג את המדינה שזה אך נולדה, נבחרה דווקא המנורה משער טיטוס כדוגמה למנורה הלאומית (אתם מוזמנים להעיף מבט בתעודה רשמית של מדינת ישראל ולהיווכח). האגדה מספרת כי המנורה בשער טיטוס היוותה במשך דורות רבים סמל לחורבן. יהודי רומא לא הסכימו לעבור תחת שער טיטוס מגודל הבושה, אך כאשר נבחרה דווקא מנורה זו כסמל מדינת ישראל הסתיים לו מנהג זה וכך הפכה המנורה משער טיטוס לסמל ציוני – לא עוד סמל של חורבן אלא סמל של תקומה. המתעניינים בסוגיה זו יכולים לצאת לסיור בארכיון הציוני בירושלים בשכונת תלפיות ושם ללמוד על תהליך בחירת סמל למדינה או להיכנס למוזיאון מגדל דוד ושם לראות את ההעתק של הקטע הרלוונטי משער טיטוס.

מנורת שבעת הקנים ברובע ההרודיאני - סיורים בירושלים עם ישי שביט

מנורת שבעת הקנים ברובע ההרודיאני

היוצאים מהרובע ההרודיאני אשר עדיין מתעניינים במנורת המקדש יכולים לפנות ימינה לרדת מספר מדרגות במעלות יהודה הלוי היורדות לכיוון הכותל המערבי ולהגיע למנורה שהוצבה במקום על-ידי אנשי מכון המקדש. מכון זה בראשות הרב ישראל אריאל הוקם בשנת 1987 ושם לעצמו כמטרה לעורר את הדיון בבניין בית המקדש השלישי הם אף נוקטים בפעולות על מנת לקדם זאת. כחלק מפעולות אלו לומדים אנשים המכון לעומק את האספקטים השונים של עבודת האל במקדש ומנסים לפתור בעיות הלכתיות העולות מכך. לא מפתיע לגלות כי סוגיית המנורה העסיקה גם אותם. לאחר לימוד ממושך ופורה הם יצרו דגם מרשים של המנורה והציבו אותו בלב הקארדו. לאחר שנים מספר העבירו את הדגם למיקומו הנוכחי. מנורה זו של מכון המקדש שונה באופן דרמטי מהתיאור של המנורה שנתגלתה ברובע ההרודיאני, רק מטרים ספורים מהמקום בו מוצבת מנורת מכון המקדש כיום. כזו היא ירושלים – פרשנויות שונות שוכנות בה זו לצד זו.

חזרה לעמוד הבית – סיורים בירושלים

To the English post

נשלח ב ספר שמות, פרשת השבוע ברחובות ירושלים עם התגית: , , , , , , , , , , ,

איפה הייתי השבוע?

  • Studying about the National Holidays at the kindergarten of Hand in hand school. Jerusalem.
לומדים לקראת החגים הלאומיים בגן של בית הספר יד ביד. ירושלים.
  • 25.4.2015
The church of the holy sepulchre. Jerusalem.
כנסיית הקבר. ירושלים.
  • 24.4.2014
Holy thistle. Jerusalem.
גדילן מצוי. ירושלים.
  • 23.4.2017
King Herods northern palace. Masada.
הארמון הצפוני. מצדה.
  • 22.4.2017
Asaph (three years old). Kfar Saba.
אסף (בן שלוש) כפר סבא.
  • 21.4.2017
Old and new at The pool of Bethesda. Jerusalem.
ישן וחדש בבריכת בית חסדה. ירושלים.
  • 20.4.2017
Qaser al Yahood - the traditional Baptism site not far from Jericho. The west bank.
קאסר אל יהוד - אתר הטבילה לא הרחק מיריחו.

עקבו אחרי!