פרשת השבוע – פרשת נשא

"יברכך יהוה וישמרך

יאר יהוה פניו אליך ויחנך

ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום"

שלושת הפסוקים הללו (במדבר ו' כד'-כו') המופיעים בלב פרשת נשא והידועים בשם 'ברכת כהנים' מהדהדים בהיסטוריה היהודית מימי המקרא ועד עצם היום הזה. ניתן להבחין בהם בפרטי יודאיקה שונים, בספרות העברית וכמובן בחיי היום יום של המתפלל היהודי בבתי הכנסת. מראה הכהנים העולים לברך את קהל המתפללים, עוטפים את חלק גופם העליון בטלית, פוסקים את אצבעות ידיהם וחוזרים על הברכה המושמעת להם ע"י שליח הציבור הפך לאחד המראות המזוהים ביותר עם מראה התפילה היהודית באשר היא. אך בעוד שתוכן הברכה ברור ומוגדר אופן הביצוע שלה לא הוגדר בתורה. בייחוד לא ברור מתי יש לברך את הברכה ובאיזה מעמד. על פי המנהג הרווח בירושלים יש לאמר את הברכה במהלך תפילת העמידה, מנהג זה לקוח מהכתוב במשנה במסכת תמיד (פרק ה', משנה א') בה מתוארת שגרת העבודה של הכהנים בבית המקדש. מהכתוב שם עולה כי בשחר, כחלק מעבודת היום, היו הכהנים יורדים ללשכת הגזית ושם היו מברכים את העם בשלוש ברכות – 'אמת ויציב', 'עבודה' ו-'ברכת הכהנים'. מנהג זה של ברכה יומית איננו מקובל בכל קהילות ישראל, יש המברכים אך ורק בשבתות ויש שאף שומרים מעמד זה לתפילת הנעילה של יום הכיפורים בלבד.

אין כל ספק – ברכת הכהנים מלווה את עם ישראל כבר זמן רב מאד. ראינו כבר כי בתקופת בית המקדש השני נאמרה הברכה בלשכת הגזית ואנו יודעים כי היא מופיעה בפרשת נשא במתכונת המוכרת לנו כיום. כלומר בתקופה בה עברה התורה תהליך של קנוניזציה ברכה זו כבר הייתה מוכרת. תהליך זה של קנוניזציה כך סבורים חוקרי המקרא התרחש בימיו של עזרא הסופר וכך נאמר: "ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויאמרו לעזרא הסופר להביא את ספר תורת משה אשר ציווה יהוה את ישראל. ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אישה וכל מבין לשמע" (נחמיה ח' א'-ב'). מעמד זה של הקראת התורה בציבור וחתימת האמנה שבסופו מסמלים את גיבושם הספרותי של אותם קטעים ומצוות אשר היו קיימים כמובן עוד קודם לכך. מאורע זה של קנוניזציה וקידוש של התורה כפי שהיא מוכרת לנו כיום , במובנים רבים, הוא שהפך את העם היהודי ל"עם הספר".

מרבית החוקרים סבורים כי מעמד קריאת ספר התורה התקיים בשנת הגעתו של עזרא הסופר לירושלים כלומר בשנה השביעית למלכותו של ארתחשסתא הראשון מלך פרס – היא שנת 458 לפני הספירה. אך האם ניתן להצביע על גרסה קדומה עוד יותר של ברכת הכהנים? מי שיוצא לסיורים ברחובותיה של ירושלים יודע היטב כי התשובה לשאלה זו היא חיובית.

סיורים בירושלים עם ישי שביט - מערת הקבורה בכתף בין הינום בה נמצאו גלילי המתכת

מערת הקבורה בכתף בין הינום בה נמצאו גלילי המתכת

במהלך שנות השמונים של המאה העשרים התנהלו חפירות ארכיאולוגיות בראשות פרופסור גבי ברקאי באזור לו ניתן השם כתף הינום. במקום התגלו פרטים מעניינים ביותר מהתקופה העותמנית, כנסייה ביזנטית ושלל ממצאים מהתקופה הרומית ומתקופת הבית השני, אך עיקר עניינינו הוא בממצא שנתגלה במקום והמתוארך לשלהי ימי הבית הראשון. מהחפירות הסתבר, שלא במפתיע, כי אזור זה של כתף הינום היווה חלק מעיר המתים של ירושלים בתקופת הבית הראשון. מערת הקבורה המרשימה שנתגלתה במקום איננה שונה באופן דרסטי ממערות קבורה אחרות שנתגלו בירושלים והמתוארכות לתקופה זו כדוגמת הקברים אותם ניתן לראות בכנסיית סנט. אטיין צפונית לשער שכם. גם כאן, כמו במקומות אחרים, נקברו המתים בתוך חדרי קבורה שנחצבו בסלע מסביב לחדר מרכזי. גופות הנפטרים הושכבו על דרגש אבן ולאחר שנה נאספו עצמותיהם והושמו בחלל הריק שנחצב מתחת לאותם דרגשים. בסופו של יום הקבורה הייתה משפחתית ולא אישית, דבר המלמד אותנו אולי על תפיסת הגאולה באחרית הימים שהייתה בודאי שונה בימי הבית הראשון מאשר בימי הבית השני שם כבר נקברו המתים בקבר אישי. אותן מאספות היו יעד מבוקש ביותר אליו ניסו שודדי קברים להגיע במשך כל ההיסטוריה הארוכה של ירושלים בשאיפה לגלות דבר מה בעל ערך. בשל עובדה זו לא היו לפרופסור ברקאי תקוות רבות בעודו חופר במקום. אך בשלב מסויים התגלה ממצא מפתיע דווקא על ידי נער צעיר שהתלווה לחפירה – אותו נער חשף את מה שהגלה כמאספה שהתמוטטה בעבר הרחוק ובשל כך "חמקה" מידיהם של שודדי הקברים. הממצא במקום היה מרשים ביותר, לצד חפצי מתכת שנהב ואבן נתגלו מקלות כוחל, תכשיטים, ראשי חץ וכלי זכוכית וחרס אך הממצא המרגש ביותר היה של שתי לוחיות כסף שהיו מגולגלות לגליל מפולש ששימשו ככל הנראה כתליונים.

סיורים בירושלים עם ישי שביט - מערכת הקבורה בכתף הנום

מערכת הקבורה בכתף הנום

החוקרים העלו את ההשארה כי מדובר במעין מגילה ולכן שלחו את הגלילים למעבדות האוניברסיטה העברית שם ניסו לפענח אותם. לאחר כשלוש שנים הצליחו שני אנשי מעבדה, יוסף שנהב ודוד ביגלאייזן לעשות את הבלתי יאומן ולפתוח את הגלילים כמעט מבלי לפגוע בתוכנם. כעת החל תהליך ארוך ומיגע של ניסיון לפענח את הכתוב בהם. הגלילים הובאו למעבדות מוזיאון ישראל ונעשתה אף שימוש בידע ובציוד של המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל. בסופו של התהליך הארוך ניתן היה לקרוא חלקים נכבדים מאותן המגילות המתוארכות לשלהי המאה השביעית לפני הספירה. תדהמתם של החוקרים הייתה רבה כשהבינו כי הם קוראים את אותה ברכת כהנים המוכרת לנו עד היום מפרשת נשא רק עם שינויים קלים. כמובן שכל שינוי משמעותי וכבר נכתבו על כך מחקרים רבים אך השורה התחתונה היא כי מי אשר חפץ בכך יכול לצאת ולסייר במוזיאון בגין שבירושלים ולאחר כוס קפה במסעדה החביבה שבמקום לפסוע לכיוון החלק האחורי של המבנה ושם, לא הרחק מכנסיית סנט. אנדרוס הסקוטית, להבחין באותה מערה שם נתגלתה אותה מגילה המהווה את הטקסט המקראי הקדום ביותר שנתגלה מעולם! אנשי מוזיאון בגין שומרים על נקיון ושלמות האתר ואף הציבו במקום שלט המתאר את הממצא המקשר באופן ישיר בין ירושלים ופרשת נשא. המגילות המקוריות עצמן הובאו כלאחר כבוד למוזיאון ישראל בירושלים שם הן מהוות חלק מתצוגת הקבע באגף הארכיאולוגי של המוזיאון.

סיורים בירושלים עם ישי שביט - לוחיות ברכת הכהנים בתצוגת הקבע במוזיאון ישראל

לוחיות ברכת הכהנים בתצוגת הקבע במוזיאון ישראל

חזרה לעמוד הבית – סיורים בירושלים עם ישי שביט

To the English post

 

 

נשלח ב ספר במדבר, פרשת השבוע ברחובות ירושלים עם התגית: , , , , , , , , ,

איפה הייתי השבוע?

  • 23.4.2017
King Herods northern palace. Masada.
הארמון הצפוני. מצדה.
  • 22.4.2017
Asaph (three years old). Kfar Saba.
אסף (בן שלוש) כפר סבא.
  • 21.4.2017
Old and new at The pool of Bethesda. Jerusalem.
ישן וחדש בבריכת בית חסדה. ירושלים.
  • 20.4.2017
Qaser al Yahood - the traditional Baptism site not far from Jericho. The west bank.
קאסר אל יהוד - אתר הטבילה לא הרחק מיריחו.
  • 19.4.2017
Marc Chagall's tapestries. The Knesset. Jerusalem.
שטיחי מארק שאגאל בכנסת. ירושלים.
  • 18.4.2017
Nahalat Shiva street. Jerusalem.
נחלת שבעה. ירושלים.
  • 17.4.2017
The Israel museum. Jerusalem.
מוזיאון ישראל. ירושלים.

עקבו אחרי!