פרשת השבוע – פרשת מצורע

סיורים בירושלים עם ישי שביט - חזית בית המצורעים

פרשת מצורע היא למעשה המשך ישיר לפרשה הקודמת, פרשת תזריע. שתי הפרשות עוסקות בהרחבה בדיני המצורע, הן מגדירות כיצד נראה נגע הצרעת וקובעות מהו בדיוק הליך הריפוי או הטהרה. לאור זאת אין כל פלא כי בשנים מעוברות קוראים את שתיהן יחדיו בבתי הכנסת. ישנם שלושה סוגים של צרעת המוזכרים בפרשות אלו – צרעת הגוף, צרעת הבגד וצרעת הבית והתורה מתארת בדיוק רב כיצד נראה כל סוג של נגע וכיצד על הכהן הרואה נגע זה לנהוג. כן, זו איננה טעות, הטיפול בצרעת שמור לכהן ולא לרופא. במקרה של צרעת הבית לדוגמא, על הכהן לסגור את הבית לשבוע ימים ולאחר מכן לבדקו בשנית, אם לא עברה הצרעת עליו לארגן את הפעילות הנדרשת ולהוציא את האבנים הטמאות אל מחוץ למחנה. תפקיד חשוב יש לכהן גם בתהליך הטהרה מנגע צרעת הגוף וכמחצית מפרשת מצורע עוסקת בכך.

הכהן הוא המטפל בצרעת ולא הרופא משום שנגע הצרעת נתפס כעונש אלוהי. מעניין לראות כי מרבית דברי חז"ל לא עוסקים כלל בשאלה מה הוא החטא בגינו מתקבל עונש זה. אומנם ישנם מספר אמירות הקובעות כי הצרעת הינה עונש על התנהגות בלתי מוסרית כמו במקרה של מרים אחותו של משה שלקתה בצרעת משום שדיברה "על אודות האישה הכושית" ( במדבר יב', א') אשר לקח משה או מדרש השם של חז"ל שקבעו כי מצורע הוא מי אשר "מוציא שם רע" (תלמוד בבלי, מסכת ערכין, טו', ב'.), אך מרבית כתבי חז"ל כלל לא עוסקים בשאלת החטא. מסכת נגעים במשנה לדוגמא, על ארבעה-עשר פרקיה עוסקת בפרטי פרטים של הגדרת נגע הצרעת והטיפול ההלכתי בו אך איננה מקדישה ולו אמירה אחת לסיבה בגינה סובל אדם מנגע זה. כך התמקד הדיון ההלכתי המרכזי במשך מאות שנים בסוגיה זו בפן המעשי של הזיהוי של הצרעת והטהרה ממנה.

מי שהטה את הכף מהעיסוק בתיאור הנגע ובטיפול בו לשאלת החטא שבגינו לוקים בצרעת היה הרב ישראל מאיר הכהן מראדין הידוע בשם ה"חפץ חיים". הוא היה זה אשר הדגיש את אמירת לשון הרע כחטא עליו נענשים בצרעת, כנאמר בספר תהילים לד' "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה" (פסוקים יג'-יד') והוא אשר מיקד את הדיון ההלכתי בנושא הצרעת בחטא ולא בעונש. גישה זו היא, כידוע, הגישה המקובלת כיום. מי שמתעניין בנושא בהחלט מוזמן לקרוא את מאמרו החד של הרב הפרופסור נפתלי רוטנברג "שמירת הלשון: בין הלכה למוסר בכתבי החפץ חיים".

כפי שהדיון ההלכתי בנושא הצרעת יכול להיות מובן באופנים שונים כך גם הדיון הרפואי. למעשה בכלל לא ברור מהי מחלת הצרעת. אם תבדקו במילון תגלו כי צרעת היא "נגע בעור הבשר, כל מיני חליי העור המתפשטים ועוברים מגוף לגוף", לכל הדעות זו איננה הגדרה רפואית. אם נבדוק את התיאורים של נגעי העור המופיעים בפרשות תזריע ומצורע נקבל תסמינים שונים היכולים להעיד על מחלות עור שונות ומגוונות. למעשה השם הרפואי 'צרעת' שמור כיום (תודות לתרגום מפוקפק משהו ליוונית ב-'תרגום השבעים'  ) למחלה בשם 'מחלת האנסן'. זוהי מחלה זיהומית הנגרמת על-ידי חיידק בשם mycobacterium leprae שזוהה לראשונה בידי החוקר הנורבגי גרהארד ארמור האנסן בשנת 1873. המחלה פוגעת בעיקר בעור ובעצבים באיברים פריפריאליים בגוף האדם. מחלה זו, שכיום מטפלים בה בטיפול אנטיביוטי, נחשבה למחלה נטולת מרפא ומפחידה בעולם העתיק ובימי הביניים. הנגועים בצרעת הורחקו לאזורים מבודדים בשולי הערים ואיש לא העז להתקרב אליהם.

סיורים בירושלים עם ישי שביט - כסא טיפול בבית המצורעים בירושלים

כסא טיפול בבית המצורעים בירושלים

מצורעים היו תמיד גם בירושלים. בתקופה הצלבנית אף נוסד מסדר צבאי שלם על טהרת המצורעים – מסדר סנט. לזרוס שמרכזו היה ככל הנראה לא הרחק מהשער החדש של ימנו. באמצע המאה התשע-עשרה היו בעיר מצורעים רבים. אציל גרמני בשם פון-קפנברינק אשר יצא לסיור בירושלים בשנת 1866 הושפע קשות מתנאי החיים של מצורעים אלו בהם חזה כאשר חלף על פני אזור מגוריהם בסביבות שער ציון. הוא החליט לתרום כספים לבישופות האנגלו-גרמנית בראשות הבישוף גובאט ובכספים אלו נבנה בית המצורעים שבסמוך לבריכת ממילא (רחוב אגרון 20 של ימינו). לאחר שנים ספורות התברר כי בניין זה צר מלהכיל את הזקוקים לשרותיו ומבנה חדש נבנה. הבניין היישן נרכש על-ידי מסדר הלזריסטים היושבים בחלקו עד ימנו. סיור במתחם זה (בתיאום מראש) מומלץ ביותר.

בניית בית המצורעים החדש (בלב שכונת טלביה של היום לא הרחק מתיאטרון ירושלים) החלה בשנת 1887. על המלאכה ניצח האדריכל קונראד שיק, מהחשובים בבוני ירושלים של המחצית השנייה של המאה ה-19. הוא תכנן במקום מבנה תלת-קומתי מרשים ביותר ובחזיתו גן ירק המוקף בחומה גבוהה. הרעיון היה ליצור במקום משק הנושא את עצמו ללא צורך בתלות כלשהי בסביבה החיצונית. בתכנון הבניין המרכזי השקיע שיק מחשבה רבה הבאה לידי ביטוי במרפסת העץ המרהיבה שתחתיה נקבע שלט ובו שם המוסד – Jesus Hilfe  – עזרת ישו. בימי המנדט הבריטי המשיך המוסד לטפל בחולי צרעת בני כל העדות ונוהל המקום בידי ד"ר טאופיק כנעאן ולאחר 1948 הפך המקום לבית החולים הממשלתי על שם האנסן. בשנת 1982 נמצא טיפול חדשני בקוקטיל אנטיביוטי במחלת הצרעת ומספר החולים הזקוקים לאשפז ירד פלאים. למעשה לא היה עוד צורך במבנה כה גדול אשר ישמש כבית חולים למצורעים בלבד. מעט החולים שנותרו פוזרו בין בתי חולים שונים ברחבי הארץ ובשטח המתחם הישן שבשכונת טלביה נפתחו מרפאות חוץ. כך קרה שבלב שכונה מודרנית במרחק זעום ממוקדי הבילוי שבעמק רפאים ובסביבות תאטרון ירושלים ומוזיאון האיסלאם נותר מתחם עצום בגודלו המוקף כולו בחומת אבן גדולה – מתחם אשר גירה את סקרנותם של העוברים ושבים ובעיקר של אמנים וחובבי הסיורים בירושלים. לא פלא הוא כי מייד לאחר שהמקום הועבר מרשות מדינת ישראל לרשות עיריית ירושלים בשנת 2009 החליטו פרנסי העירייה להפוך את המקום למקום של אומנות ותרבות. כך הוקם במקום בשנת 2013 המרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה  הפותח את שעריו בפני יזמי תרבות צעירים בירושלים והמאפשר הצצה פנימה לכל מי שמתעניין בהיסטוריה המגוונת של ירושלים – היסטוריה בה יש מקום גם לחולי הצרעת שגורלם לא שפר עליהם.

סיורים בירושלים עם ישי שביט - שערי בית המצורעים בשכונת טלביה

שערי בית המצורעים בשכונת טלביה

בכל פעם שאני נכנס בשערי בית החולים למצורעים במהלך סיור בירושלים אני נזכר בסיפורו של ש"י עגנון 'עד עולם', סיפור קצר זה עוסק בספר תולדות העיר גומלדיתא שנתגלה בדרך מקרית בתוך בית חולים למצורעים. עדיאל עמזה, גיבור הסיפור וחוקר העיר גומלדיתא נכנס בשערי המוסד ומעביר שם את זמנו עד עולם בחקר הספר הישן ובכתיבת ספרו המחקרי החדש, "אבל ספרו לא הגיע לבין החיים, שאין מוציאים חפץ או מכתב או כתב או ספר מבית המצורעים". עצם המחשבה על הימצאותו של מקום בעולם אשר הוא סגור ומסוגר ואין יוצאת ממנו כל בשורה או חידוש איננה פשוטה עבורי. לכן הפיכתו של בית המצורעים ההיסטורי בירושלים ממתחם מסתורי ומתבדל למרכז תרבות פתוח וחדשני מהווה בעיני מסר חיובי וחשוב.

סיורים בירושלים עם ישי שביט - מבט מתוך בית המצורעים

מבט מתוך בית המצורעים

 

חזרה לעמוד הבית – סיורים בירושלים עם ישי שביט

To the English post

נשלח ב כללי, ספר ויקרא עם התגית: , , , , , , , , , , , ,

איפה הייתי השבוע?

  • 29.5.2017
The Trumpeldor cemetery in the middle of Tel Aviv.
בית הקברות טרומפלדור במרכז תל אביב.
  • 28.5.2017
Rabin's memorial. Tel Aviv.
אנדרטת רבין. תל אביב.
  • 27.5.2017
Cave number 4 in Qumran in which some of the dead sea scrolls where discovered.
מערה מספר 4 בקומראן בה התגלו מספר רב של מגילות ים המלח.
  • 26.5.2017
Tsuba amusement park.
קיפצובה.
  • 25.5.2017
Mahane Yehuda market. Jerusalem.
שוק מחנה יהודה. ירושלים.
  • 24.5.2017
"And thoh shalt love" flag at the inclusive Jerusalem day parade.
דגל "ואהבת" במצעד יום ירושלים המכיל.
  • 23.5.2017
Aladdin's cave in the Shuk (market) of the old city. Jerusalem.
מערת הקסמים של אלאדין בשוק בעיר העתיקה. ירושלים.

עקבו אחרי!