פרשת השבוע – פרשת במדבר

כל קבוצת אנשים השואפת לפתח חברה מורכבת ובת חיות חייבת לעבור שינוי מהותי. עליה לאמץ דפוסי חשיבה של קבוצה מאורגנת. איך לומר זאת בפשטות – עליה להקים בירוקרטיה. אני יודע שזה לא ממש פופולרי להגיד זאת אך הבירוקרטיה היא הלב הפועם של כל מוסד חברתי באשר הוא. לכל ארגון יש עובדים או מתנדבים, לכל עסק יש מטרה ובסופו של יום על מישהו לשלם את המיסים. ולכן ככל הידוע לי לכל אורך ההיסטוריה האנושית קמה לה בירוקרטיה בכל מקום שבו פעלו קבוצות של אנשים. ועוד לא קמה לה בירוקרטיה שלא מתבססת על דבר אחד ויחיד – מידע! המידע הוא נשמת אפה של הבירוקרטיה וללא מידע היא לא יכולה כלל לתפקד.
תהליך דומה עבר על בני ישראל במדבר סיני ובפרשה שלנו, פרשת במדבר, אנו נתקלים למעשה בייסוד הבירוקרטיה העברית. גם במקרה שלנו הבירוקרטיה מושתת על מידע ולכן היה צורך במפקד אוכלוסין, אולי מפקד האוכלוסין הראשון בהיסטוריה האנושית. לאחר שמשה וראשי השבטים סיימו את מלאכת הספירה וגילו כי בעם ישנם 603,550 גברים בוגרים (לא כולל שבט לוי) הם יכלו להתחיל במה שהיינו מכנים כיום בשם 'תכנון עירוני' ומתוך כך שבלב האומה הנולדת עמד ארון הברית אזי התבסס כל התכנון הבירוקראטי על מיקומו של ארון זה בלב אוהל מועד. מסביב לאוהל מועד, על פי ציווי אלוהי התיישבו השבטים במעין דגם ריבועי. ממזרח לארון התיישבו שבטי יהודה, יששכר וזבולון, מדרום לו שבטי ראובן, שמעון וגד, ממערב לו שבטי אפרים, מנשה ובנימין ומצפון לאוהל מועד התיישבו שבטי דן, אשר ונפתלי (במדבר ב' א'-לב'). לבני שבט לוי נשמר התפקיד של תפעול אוהל מועד. מעניין לציין כי מבנה זה נשמר לא רק בשעת החנייה אלא גם בשעת המסע. היה זה ללא ספק פתרון אשר אפשר השכנת חוק וסדר וכל זאת בלב המדבר ובשעת נדודים. ייתכן ופיתרון בירוקראטי זה, הנשען על מידע אמת בזמן אמת הוא שאפשר את המסע המוצלח במשך 40 שנה בארץ לא נושבת תוך כדי יצירת תלכיד של אומה.

קמפוס בית החולים הדסה עין כרם - סיורים בירושלים עם ישי שביט

קמפוס בית החולים הדסה עין כרם

מבנה מחנה בני ישראל במדבר עורר את הדמיון של אמנים רבים במהלך ההיסטוריה, יהודים ושאינם יהודים. עניין זה הוא מה שמחבר בין פרשת במדבר לסיורים בירושלים ושולח אותנו לקמפוס של בית החולים הדסה עין-כרם.
בשנת 1959 הגיעה נשיאת ארגון הדסה לפריס על מנת לפגוש שם את האמן מארק שאגאל. הדסה ההסתדרות הציונית של נשות ארצות-הברית נוסדה במהלך ימי חג הפורים של שנת 1912 ע"י הנרייטה סולד. במהלך שנות פעילותו תרם הארגון רבות לפיתוחה של מערכת בריאות מודרנית בארץ ישראל ופתח בתי חולים ומרכזים רפואיים רבים. לקראת שנת היובל להקמת הארגון החלו פרנסיו לחפש את הדרך הטובה ביותר לציין מאורע זה וכך עלה רעיון הפניה למארק שאגאל.
מארק שאגל היה בראשית שנות ה-60 אמן מוכר ובעל שם עולמי אך גם הוא לא יכול היה לסרב להזמנה זו. למעשה יש הטוענים כי הוא ציפה לפניה מסוג זה וכך העלה לאחר זמן קצר את רעיון יצירת הויטראז'ים לעיטור בית הכנסת המרכזי בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים שאך זה נבנה. למעשה על מנת ליצור את הויטראז'ים הללו היה על שאגאל לפתח טכניקה חדשה של ציור על זכוכית. העבודה על חלונות אלו נמשכה כשנתיים ולאחר סיומה הוצגו הויטראז'ים בניו-יורק ובפריס ולאחר מכן הובאו למשכן הקבע בבית הכנסת של בית החולים הדסה עין-כרם שם הם ניצבים עד היום. למעשה ארבעה חלונות נעשו מחדש על ידי שאגאל לאחר שאלו נפגעו מרסיס של פגז במהלך מלחמת ששת הימים. שאגאל תיקן את החלונות הפגועים באומרו "אתם תדאגו לחיילים הפצועים ואני כבר אדאג לחלונות". עדות לאירוע זה ניתן לראות בחלון המוקדש לשבט יששכר שם הותיר האומן זכר לחורבן.

בית הכנסת בהדסה עין כרם ובו חלונות שאגאל בלב הקמפוס של בית החולים - סיורים בירושלים עם ישי שביט

בית הכנסת בהדסה עין כרם ובו חלונות שאגאל בלב הקמפוס של בית החולים

חלונות שאגאל מתארים את שנים-עשר השבטים ומארק שאגאל, בוגר 'חדר' מזרח אירופאי טיפוסי שהכיר היטב את המקורות היהודיים, בחר בקפידה את העיצוב של כל חלון וחלון. את ההשראה הוא קיבל מברכת יעקב לבניו מספר בראשית פרק מט' (פרשת ויחי) ומשמות כח' שם מופיע תיאור אבני החושן וצבעיהן השונים. על החיבור שבין האבנים לצבעים למד שאגאל, כך אני מאמין מהמדרש בספר דברים רבה, פרשה ב', ז'
שם עושים את החיבור המתבקש בין ברכת יעקב לבניו וצבען של אבני החושן לבין סדר מחנה בני ישראל במדבר: "סימנין היו לכל נשיא ונשיא מפה וצבע על כל מפה ומפה כצבעם של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן… כל שבט ושבט נשיא שלו, צבע מפה שלו דומה לצבע של אבנו". (דברים רבה, פרשה ב', ז'). מחיבור זה שבין הפרשות רק מתבקש היה ליצור את בית הכנסת באופן שבו הוא יזכיר את מחנה בני ישראל במדבר ואת סדר השבטים בו ואכן זה הדבר אשר ניסה שאגאל לעשות, בתיקונים קלים. במרכז בית הכנסת ניצבת הבימה, המסמלת כמובן את מקום ארון הברית בלב המשכן ומסביב לה הוצבו החלונות כשבאגף אחד ניתן למצוא את שבטי יהודה, זבולון ויששכר, בדיוק כפי שמתואר בפרשת במדבר. באגפים אחרים ניתן למצוא את החלונות המייצגים את ראובן, שמעון ולוי, דן, גד ואשר וכמובן גם את יוסף, בנימין ונפתלי. מעניין לשים לב לכך כי שאגאל בחר לאחד את שבטי אפרים ומנשה 'תחת דגלו' של אביהם יוסף ולכן התאפשר לו להכניס חלון המוקדש לשבט לוי, שבט שבציווי התנ"כי לא הייתה לו נחלה ומשכנו היה באזור אוהל מועד. ארון הקודש בבית הכנסת הוצב מתחת לחלון המוקדש ליוסף.
הדמיון הויזואלי הברור שבין בית הכנסת ובין מחנה ישראל כפי שהוא מופיע בפרשת במדבר לא מותיר כל מקום לספק – לפנינו דוגמה מובהקת נוספת להשפעת פרשת השבוע על המתרחש ברחובות ירושלים.

סיורים בירושלים עם ישי שביט - חלונות שאגאל בבית החולים הדסה עין כרם - חלון שבט אשר

חלונות שאגאל בבית החולים הדסה עין כרם – חלון שבט אשר

חזרה לעמוד הבית -סיורים בירושלים

נשלח ב ספר במדבר עם התגית: , , , , , , , , , , , ,