פרשת השבוע – פרשת דברים

קריאת מגילה בתשעה באב בכותל המערבי - סיורים בירושלים עם ישי שביט

קריאת מגילה בתשעה באב בכותל המערבי

"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן" כך נפתחת פרשת דברים, הפרשה אשר פותחת את ספר דברים כולו. פתיחה קצת מפתיעה יש להודות על האמת. משה רבנו מעולם לא היה נואם גדול, ההפך הוא הנכון, "לא איש דברים אנוכי" אנו שומעים מפיו כבר בראשית פרשת שמות ואילו כאן, עומד משה אל מול העם ונואם נאום רחב יריעה, נאום אשר תופס כחמישית מהתורה כולה. לאור שינוי דרמטי זה בנוהגו של משה ישנה חשיבות רבה לתחילת דבריו. משה אשר יכול היה להתחיל את דבריו מבראשית, מירידת יעקב למצרים או אפילו מראשית סיפור יציאת מצריים בוחר להתחיל את דבריו דווקא בנדודים במדבר ובכיבוש עבר הירדן. יש להודות על האמת, פתיחה לא רומנטית בעליל…
פרשת דברים כולה עוסקת בהתנהלות העם במדבר, בחטא המרגלים ועונשו ובכיבוש עבר הירדן. אך השבת בה קוראים את הפרשה ידועה דווקא בשל ההפטרה הנאמרת בה – שבת חזון. בשל סדר הלוח העברי יוצא כי השבת בה קוראים פרשה זו היא השבת האחרונה לפני ט' באב. לכאורה מדובר כאן בצירוף מקרים בלבד, הרי במבט ראשון אין כל קשר בין כיבוש עבר הירדן ובין חורבן בית ראשון או שני. האמנם? פרופסור ליבוביץ סבור אחרת. בעיניו החורבן הוא תשלום על חטא כדברי הנביא ישעיהו בהפטרה שלפנינו:

"חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עוזיהו, יותם, אחז, יחזקיהו מלכי יהודה.
שמעו שמים והאזיני ארץ כי אדוני דבר, בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי.
ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע עמי ולא יתבונן".
ישעיהו, א', א'-ג'.

החטאים עליהם חרבו הן בית ראשון והן בית שני ידועים לכל וחז"ל עסקו בכך רבות. אך פרופסור ליבוביץ מרחיב את הדיון ומקשר את דברי משה מהפרשה שלפנינו "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" (דברים א', יב') עם דברי הנביא ישעיהו המופיעים בהפטרה שלפנינו "איכה הייתה לזונה קרייה נאמנה" (ישעיהו א', כא') ועם מילות הפתיחה המפורסמות של מגילת איכה "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם" (איכה, א',א'). בספרו 'שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע' טוען פרופ' ליבוביץ כי משמעותם העמוקה של דברים אלו היא כי יש קשר בין מעשי העם במדבר, נבואות התוכחה והחורבן. השימוש החוזר במילה 'איכה' הוא הרמז הטוב ביותר לכך שאחריתו של דבר נעוצה כבר בראשיתו ו"כי החטא והעונש חד הם" (עיינו בספרו המוזכר של ליבוביץ בעמוד 762). מהו החטא? פרופסור ליבוביץ רומז לנו כי מדובר בכיבוש הישראלי ומנסה לרמוז גם על ימינו אלה. אני אסתפק באמירה כי זה כלל אינו ברור מה היה החטא…

מכל הדברים אשר תיארתי ניתן לומר כי ישנו קשר הדוק בין פרשת דברים ובין ט' באב. מכאן שהקישור לירושלים הוא חד וברור. ערב תשעה באב יש לצאת לכותל המערבי! מדובר בחוויה מיוחדת במינה. אלפים אם לא עשרות אלפי אנשים מצטופפים ברחבת הכותל, מתישבים על הרצפה וקוראים במגילת איכה. חרדים מכל המינים והסוגים, דתיים לאומיים, מסורתיים ואפילו תיירים יהודים מארה"ב יושבים יחדיו. אנשים רבים מצלמים את היושבים מבלי שלאיש הדבר יפריע. פה ושם משתטח אדם על הרצפה ומתבודד עם אלוהיו כאשר מעליו חולפים עשרות אנשים, מנסים להתחמק מלפגוע בו. אכן מרגש.

תשעה באב על ריצפת רחבת הכותל - סיורים בירושלים עם ישי שביט

תשעה באב על ריצפת רחבת הכותל

ההמונים הפוקדים את הכותל כיום ממשיכים בכך מסורת עתיקת ימים. עוד בתקופה הביזנטית הורשו היהודים להכנס לירושלים רק בתשעה באב על מנת לבכות על חורבן הבית (השם כותל הדמעות מקורו במנהג זה) ויהודים התקבצו אל הכותל במשך דורות רבים. דוגמא טובה לכך ניתן לקרוא בדבריה של רחל ינאית בן-צבי שביקרה בכותל בתשעה באב של שנת 1908:

"רבות כבר ירדתי אל הכותל, אך היום הוא נראה לי באור חדש. עם רב מוסיף לנהור. הכל נשלו נעליהם מעל רגליהם. ביראה ובדומית קודש הם ניגשים לכותל ואין הד לצעדיהם. בוקעים קולות נהי. על המרצפת, מעגלים-מעגלים, יושבים קוראי קינות לאור נרות מהבהבים… להקות נשים דבוקות אל הכותל, נותנות כולן בבכי תמרורים. שעה ארוכה עמדנו דמומים בין המתפללים עד שניתקנו מהמקום".
רחל ינאית בן-צבי, אנו עולים, עמ' 70.

ברגעים כאלו, בתשעה באב, אל מול הכותל המערבי, רבים זוכרים את נבוכדנצר ואת טיטוס מחריבי המקדש. גם אני זוכר את טיטוס, המצביא הרומאי, בנו של הקיסר אספסיאנוס והאיש אשר החריב את בית המקדש השני. אין ספק אלו הן האשמות קשות, האשמות אשר הפכו את טיטוס לאחת הדמויות השנואות ביותר בהיסטוריה היהודית (אם כי קשה להגיד שאין לו תחרות קשה…). אך דווקא כאן, אל מול הכותל ביום השנה לחורבן, אני אוהב להזכיר את דבריו של יוסף בן מתתיהו בהתייחסו למועצת המלחמה שניהל טיטוס ערב שריפת המקדש. בניגוד לעצותיהם של שרי האלפים שלו שקבעו כי יש לשרוף את המקדש מסיבות צבאיות טוען טיטוס:

"כי לא יאות לקחת נקמה מהבית הזה, אשר אין בו רוח חיים, על חטאות אדם ולהשחית באש את הבניין הנהדר, אם גם יעלו אליו היהודים להלחם משם, כי הדבר הזה יהיה נזק הרומאים, ואם ישאר ההיכל על מכונו, יתנוסס כאבן נזר בכתר מלכותם"
יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, תרגום שמחוני עמ' 354.

מה תגידו? טיטוס היה נגד החרבת המקדש! אפילו טיעונים צבאיים טהורים לא הזיזו אותו מדעתו. הוא בכלל היה (כדברי יוספוס, היסטוריון החצר שלו…) אדם רגיש וכשנודע לו כי האש אחזה במקדש בטעות הוא "קפץ כמו שהוא מעל משכבו ומהר במרוצה אל ההיכל לעצור את האש" (שם עמ' 356). אכן תשעה באב הוא יום של חשבון נפש בירושלים…

סיורים בירושלים עם ישי שביט - פרשת דברים והכותל המערבי

על הריצפה אל מול הכותל

חזרה לעמוד הבית – סיורים בירושלים

To the English post

נשלח ב ספר דברים, פרשת השבוע ברחובות ירושלים עם התגית: , , , , , , , , , , ,

איפה הייתי השבוע?

  • Studying about the National Holidays at the kindergarten of Hand in hand school. Jerusalem.
לומדים לקראת החגים הלאומיים בגן של בית הספר יד ביד. ירושלים.
  • 25.4.2015
The church of the holy sepulchre. Jerusalem.
כנסיית הקבר. ירושלים.
  • 24.4.2014
Holy thistle. Jerusalem.
גדילן מצוי. ירושלים.
  • 23.4.2017
King Herods northern palace. Masada.
הארמון הצפוני. מצדה.
  • 22.4.2017
Asaph (three years old). Kfar Saba.
אסף (בן שלוש) כפר סבא.
  • 21.4.2017
Old and new at The pool of Bethesda. Jerusalem.
ישן וחדש בבריכת בית חסדה. ירושלים.
  • 20.4.2017
Qaser al Yahood - the traditional Baptism site not far from Jericho. The west bank.
קאסר אל יהוד - אתר הטבילה לא הרחק מיריחו.

עקבו אחרי!