אהבת לאה – אהבה ירושלמית

השם ירושלים מתקשר לנו להיסטוריה, לקדושה ולמיסטיקה, אך ירושלים קודם כל היא עיר יצרית מאד. היא הייתה ועודנה משכנם של אנשים בשר ודם שחיו בה במהלך הדורות, חשקו, קינאו, ערגו, כיספו ואם זכו לכך אפילו אהבו והיו נאהבים בחזרה. סיפורי האהבה והחשק שנכרכו בשמה של ירושלים מסופרים לאורך כל ההיסטוריה ומגיעים לפחות עד לדוד המלך. סיפורים אלו על השמחות, האכזבות ושברון הלב שבהם מאירים את העיר באור אחר, אנושי ומרתק. היום,לרגל יום ירושלים, ארצה להזכיר שוב את סיפוריהן של שלוש נשים שחיו בירושלים וחלקו ביניהן שם אחד – לאה.

סיורים בירושלים עם ישי שביט - וילה לאה בשכונת רחביה

וילה לאה בשכונת רחביה

בשנת 1930 נישאו באלכסנדריה שבמצריים עורך הדין הערבי-נוצרי נסיב אבקריוס ביי ובת ירושלים היהודיה, בת למשפחה חרדית ידועה, לאה טננבוים. אבקריוס אהב את אשתו בכל מאודו וניסה ככל יכולתו לשמש לה בעל אוהב ולספק את כל רצונותיה, גחמותיה ומאווייה. הוא בנה לה וילה מפוארת בשכונת רחביה שבירושלים והעמיד עליה משרתים ומשרתות לעבדה. הבית נבנה כארמון מפואר עם השפעות של הסגנון הבינלאומי המכונה כאן לעיתים "באוהאוס" – נוצר כאן שילוב בין הפרקטי לאותנטי , בין הקווים הנקיים לאבן הירושלמית, בין הפאר לפשטות. אולם בעוד לאה טננבוים הייתה נאהבת מאוד, נראה שהיא לא מצאה שמחה בחיים הללו. שנה לאחר שעברו לגור במשותף ב"וילה לאה" – הכיתוב שהוצמד לחזית הבית הנושק לכיכר פריס – ברחה לאה למצרים עם אהוב חדש, לאחר שבזבזה נתח נכבד מכספו של אוהבה אבקריוס והשאירה אותה מרושש ושבור לב. השניים התגרשו רשמית בשנת 1945 ושנה לאחר מכן מת אבקריוס בודד וחסר כל. וילה לאה הפכה לבניין להשכרה ובין תושביו המכובדים היו הקיסר הגולה היילה סילאסי, משה דיין (וגם בתו יעל כמובן), סטודנטים שלמדו בקרבת מקום,  ושרי ממשלה שונים. לאחרונה נפתח הבית למבקרים במסגרת הפרויקט הנפלא 'בתים מבפנים' ותור המבקרים הארוך שנוצר בכניסה רק ממחיש את עוצמת סיפור אהבתה המדומה של לאה טננבוים עד ימנו אלה.

סיורים בירושלים עם ישי שביט - בית לאה גולדברג

בית לאה גולדברג בשכונת רחביה

בניגוד ללאה טננבוים חיתה לאה גולדברג חיים של בדידות ושברון לב שפרנסו יומנים רבים ושירים מהיפים שנכתבו בשפה העברית. גולדברג לא נישאה מעולם וחיה בבדידות תוך שהיא מתאהבת פעם אחר פעם בתחילה בגברים מבוגרים ממנה ולאחר מכן בצעירים ממנה מבלי שמי מהאהובים יידע ושאיזו מן האהבות הללו התממשה. לאה גולדברג עברה לירושלים בשנת 1950 לאחר שקיבלה משרה באוניברסיטה העברית וקבעה את משכנה ברחוב אלפסי 16 ברחביה.  מדירתה הקטנה הירושלמית לימדה גולדברג, כתבה, ציירה וגם אהבה. אחת מאהבותיה הכואבות היה צעיר בשם ז'ק אדו שהיה מורה לצרפתית וכתב "קול ציון לגולה" בשפה הצרפתית. האהבה, שכמו אחרות לא התממשה, השאירה בגולדברג צלקות רבות, אך גם דרבנה אותה וסיפקה לה השראה לתקופה יצירתית משמעותית. היא אף ציינה במפורש בכתביה הפרטיים כי הצעיר תרם רבות לכתיבתה הספרותית… ביומניה כתבה גולדברג בכל זאת על יום ירושלמי קסום אחד בחברתו של ז'ק: "אותו יום יחיד בירושלים, האור הזהוב על הבתים, הסלעים, השדות. אושר זה ללא תקווה, אושר כמו לפני תמונה נהדרת, כמו מול יצירת אמנות, הקסם של א., שהיה לי כהתגלות נוספת ועשאני מאושרת כל כך, בדעתי שאין הוא מכוון אלי כל עיקר. אני רושמת זאת כדי לדעת שהיה לי יום כזה". בהשראתו של ז'ק אדו כתבה לאה גולדברג את מחזור השירים "אהבתה של תרזה די-מון". אחד הבתים המוכרים והמרשימים מתוך המחזור שירים זה נדמה כי נכתב בהשראתו של אותו יום קסום בירושלים: מֵחַלּוֹנִי וְגַם מֵחַלּוֹנְךָ אוֹתוֹ הַגַּן נִשְׁקָף, אוֹתוֹ הַנּוֹף, וְיוֹם תָּמִים מֻתָּר לִי לֶאֱהֹב אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לִטְּפָה עֵינְךָ. מוּל חַלּוֹנְךָ וְגַם מוּל חַלּוֹנִי בַּלַּיְלָה שָּׁר אוֹתוֹ זָמִיר עַצְמוֹ, וְעֵת יַרְטִיט לִבְּךָ בַּחֲלוֹמוֹ אֵעוֹר וְאַאֲזִין לוֹ גַּם אֲנִי. מתוך : סונטה ט' "אהבתה של תרזה די-מון" לאה גולדברג חייתה את חייה בתחושת בדידות קשה וללא תקווה וכאשר אנו עוברים ליד ביתה לא יקשה עלינו לדמיין אותה יושבת בחלונה וחושבת על חלונו של אהובה תוך שאנו זוכרים את שכתבה על עצמה ביומניה: "אני ענייה בעולם הזה, מפני שאין לי אף ערך אחד שלם ובטוח. אני כותבת זאת בפעם הראשונה בחיי: אין לי כל מטרה, אין אהבה, אין אמונה, אין שום דבר ". קשה לקרוא מילים אלו אך ניתן להגיד שאנחנו בירושלים רואים את עצמנו ברי מזל כי ניתנה לנו האפשרות להחזיר אהבה לאותה משוררת שמעולם לא נאהבה על ידי איש בחייה.

מזלה של לאתנו השלישית שפר עליה בהרבה. לאה אבושדיד היתה נאהבת עד כלות. ואוהבה היה איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה. הם נפגשו כשהיתה בת 16 והוא בן 26. האהבה היתה הדדית, אך פער המעמדות בין משפחתה המכובדת ומשפחתו העניה איים למנוע את האיחוד המיוחל. איתמר בן אב"י ניצל את קשריו בתקשורת ופרסם שירי אהבה מלאי להט מעל דפי עיתונו של אביו. אנשי ירושלים חיככו ידיים בהנאה לנוכח הסקנדל ועקבו אחר ההתרחשויות בעניין, אך לאחר תקופה נראה היה שהדברים יוצאים מכלל שליטה כאשר מאחד השירים שפורסמו השתמע שאיתמר התייאש ושקל לשים קץ לחייו. "אקדחי" מֵאָז אֲהַבְתִּיהָ וְלִבִּי כָּאוּב, לֹא יָזוּז הָאֶקְדָּח מִמּוּלִי, בֵּין סִפְרֵי רוּחִי, עַל שֻׁלְחָנִי הָאָהוּב, נוֹשֵׁם הוּא הַמָּוֶת כְּבָר לִי. כִּי נִמְאַס לִי הַכֹּל – אֲפִלּוּ יָפָתִי, אֲשֶׁר בָּחֲרָה כָּךְ לִחְיוֹת בִּלְעָדַי, חכִּי נָא עוֹד רֶגַע אוֹי אַתְּ יָפָתִי, עוֹד רֶגַע רַק וְתִבְכִּי לִבְלִי דַּי. השיר הניע את אנשי העיר לסייע לאביו של איתמר לפנות אל משפחת אבושדיד והפעם הסכימה המשפחה לשידוך. לאחר עוד שנתיים של אירוסין וכניעה להסכמי ממון סחטניים למדי נישאו השניים. אהבתם היתה גדולה ונקטעה בשל מותו בטרם עת של איתמר בשנת 1943. לאה בן אב"י חייתה שנים רבות אחריו ובראיון עם נכדה, גיל חובב בעיתון "כל העיר" אמרה " באמת היה בנסיון (בן ציון, שמו של איתמר בן-אב"י בפיה) עני מאוד, אבל מה היה יוצא לי מהעשירים? האחד, ולירו, היה קמצן כמו אינני יודעת מה. השני, שלוש, אמו הייתה אומרת לו מה יעשה בכל רגע וכאלה לא אוכל לסבול. השלישי נסע לקושטא ואיבד את כל כספו. בנסיון באמת היה עני, אבל לפחות היה ליבו רחב… כן, היה נדיב בנסיון. לא תחשוב שהסביל אותי, גם אם אתלונן. היה יפה, היה כמו אש, נסיך יהודה קראו לו כולן. וכך עד שמת המסכן"   עד מותה בשנת 1982, מספר גיל חובב, הזכירה לו סבתו לאה שהיא ויתרה על מנעמים רבים למען האהבה, אך שהאמינה שכל זה היה שווה. על סיפורם של לאה אבושדיד ואיתמר בן אב"י נכתב שירם של דודו ברק ונורית הירש "אהבת איתמר בן אב"י" מילות הפזמון החוזר "..לו אהבתיני לאתי" מרמזות למילות אחד משירי האהבה המפורסמים של איתמר בן אב"י ללאה אותה כינה בשיכול אותיות "אלתי" ובו נכתב " לו אהביתני אלתי, כאשר אהבתיך אני לו נבוכות בימים והשתגעת בלילות לו המה לבך מסערת דמים ושתי עינייך בעפעפיהן, לו נרטבו בדמעות לו חלמת אושר עד והקיצות בבהלה ובמוחך העייף לו עברו ברקים – האח, כי אז אולי הבינותי".

שלוש לאות ושלושה סיפורים שונים כל-כך. יש לי חבר שאומר כי אם ניקח דמעה אחת מכל סיפור אהבה ירושלמי לא נצטרך לדאוג עוד למפלס הכנרת. מי יודע? אולי הצדק איתו. מה שבטוח הוא כי בעיר כה גדולה מהחיים כמו ירושלים ניתן למצוא סיפורי אהבה גדולים מהחיים, רק צריך לצאת ולסייר ברחובותיה של העיר ולחפש אותם.

חזרה לעמוד הבית – סיורים בירושלים

To the English post

נשלח ב מיומנו של מורה דרך עם התגית: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

איפה הייתי השבוע?

  • 23.6.2017
The ols city. Jerusalem.
העיר העתיקה. ירושלים.
  • 22.6.2017
Abraham's tent. Genesis land.
אוהל אברהם. ארץ בראשית.
  • 21.6 2017
Nachlaot. Jerusalem.
נחלאות. ירושלים.
  • 20.6.2017
Church of the holy sepulchre. Jerusalem.
כנסיית הקבר. ירושלים.
  • 19.6.2016
Yad Vashem. Jerusalem.
יד ושם. ירושלים.
  • 18.6.2016
The studios of I24 news. Tel Aviv.
אולפני I24 בתל אביב.
  • 17.6 2017
Ein karem. Just outside of Jerusalem.
עין כרם. ממש מחוץ לירושלים.

עקבו אחרי!